התפתחות המודעות לגוף ול-"עצמי" בשנים הראשונות לחיים

Transcription

1 התפתחות המודעות לגוף ול-"עצמי" בשנים הראשונות לחיים עדנה אור תקציר סקירה זו מתארת את תהליך התפתחות התפיסה העצמית מלידה עד גיל שלוש שנים, ואת הגורמים המעורבים בגיבושה. הסקירה מתייחסת לתהליכים התפתחותיים ראשוניים הנוגעים לגוף ולעצמי, ולפיכך היא בנויה משני חלקים מרכזיים. החלק הראשון מתמקד בגוף, ובעיקר בתיאור טבעה של המודעות הגופנית. חלק זה יתאר את המאפיינים ההתנהגותיים, השורשים, והמשמעות ההתפתחותית של תודעה מוקדמת לסכמת הגוף. החלק השני יתמקד בתפיסה העצמית ובשלבי התפתחותה, מהשלב בו קיימת מודעות עצמית מרומזת ומינימלית, עד לשלב בו קיימת תודעה עצמית מפורשת, בה הילד מתייחס אל תכנים פנימיים שלו, כמו מחשבות ורגשות, והוא מבין כי ישותו ניתנת להערכה על-ידי האחרים. חלק זה יציג דפוסי התפתחות שונים של התפיסה העצמית בהתאם לגישות מובילות בספרות המחקר. בנוסף, יוצגו הגורמים המעורבים בהתפתחות התפיסה העצמית, תוך התמקדות בחשיבותם של ההורים בתהליך גיבוש הזהות העצמית. הדיון יתמקד בתרומת הטיפול המסור המוענק לגוף ולנפש לבניית האישיות בשנים הראשונות לחיים. מילות מפתח: סכמת גוף, תפיסה עצמית, מודעות עצמית, התפתחות בגיל הרך, הורות ד"ר עדנה אור, מכללת סמינר הקיבוצים ואוניברסיטת בר-אילן

2 עדנה אור הקדמה: המושג "עצמי" הגדרת המושג "עצמי" )self( נראית פשוטה לכאורה, אך ההגדרות השונות מעידות על מורכבותו של המושג. באומייסטר 1 ופינקל מגדירים המתגבשת בעזרת שלושה תהליכים: מודעות עצמית, - self as doer( את ה-"עצמי" כיישות כוללת יחסים בין-אישיים ופעלתנות 2 הפרט כאיש מעש(. הגדרה אחרת, מילונית, כוללת במושג "עצמי" ארבעה מאפיינים: )6( יישות ייחודית של אדם )אינדיבידואל(; )2( התכונות המרכזיות המבחינות בין אדם לרעהו )אינדיבידואליות(; )3( מודעות של היחיד לזהותו )אגו(; ו-) 4 ( 3 תחומי העניין של היחיד, רווחתו האישית, או היתרונות שהוא יכול לייחס לעצמו. סקירה זו תעסוק במרכיב מרכזי אחד מתוך כלל המרכיבים של המושג "עצמי", והוא המודעות העצמית העצמית )self-concept( מלידה עד גיל.1 )self-awareness( והגורמים המעורבים בהתפתחות התפיסה ארבע שנים. הגוף יעמוד במרכזו של החלק הראשון בסקירה זו, תוך הדגשת מקומו וחשיבותו בגיבוש תפיסה עצמית ראשונית בקרב יילודים ותינוקות. בהמשך, הסקירה תתמקד בתפיסה עצמית מפורשת, ובגורמים המעורבים ביכולת של הילד להיות אובייקט של מחשבותיו ולהתייחס באמצעים מפורשים למרכיבים באישיותו, כמו: תכונותיו ורגשותיו. המסקנות העולות מהסקירה יתמקדו בתרומתו של טיפול מסור להתפתחות אישיות תקינה. המודעות לגוף תפיסת סכמת הגוף בינקות במשך שנים רבות ועד תחילת שנות ה- 08 שלטה בפסיכולוגיה ההתפתחותית ההנחה כי 4 תינוקות בחודשים הראשונים לחייהם חסרי יכולת להבחין בין עצמם לסביבה. במהלך שלושת העשורים האחרונים התגבשה הנחה אחרת תחתיה המבוססת על ממצאים מחקריים נרחבים, לפיה תינוקות מרגע לידתם מבחינים כי גופם הוא ישות מובחנת ונפרדת מהסביבה, והם אף תופסים את המורפולוגיה של גופם. כלומר, תופסים את גודל הגוף ואת היותו מחולק 5 לאיברים. בספרות המחקר קיימות עדויות רבות לכך שלתינוקות יש תפיסה מוקדמת של סכמת הגוף. העדויות נאספו בעיקר בעזרת הליך מחקרי בו נבחנה תגובתם של תינוקות לשני אירועים: )6( הפרה של מצב או תנאים טבעיים אליהם רגילים התינוקות; ו-) 2 ( הפרה של מצב אליו הורגלו התינוקות באופן מלאכותי, על-ידי חשיפה חוזרת ונשנית לגירוי להתרגלות אליו, שינוי ההרגל ובדיקת בתנאי תגובת התינוק. תנאים מרחביים טבעיים, הם ניסויים כמו: "החדר הנע" מעבדה דוגמה )הביטואציה( לניסויים עד בהם הופרו 6 room(,)moving ה"מצוק Baumeister & Finkel, 2010 The American Heritage Dictionary Crocker, Canevello & Liu, 2012 James, 1890; Mahler, 1968; Piaget, 1962 Butterworth, 2000; Neisser, 1995; Rochat, 2013 Butterworth, 1992; Jouen & Gapenne, 1995; Bertenthal & Bai,

3 התפתחות המודעות ל גוף ול - "עצמי" בשני ם הראשונות לחיי ם הוויזואלי" 8 לשדה הראייה. 7 cliff(,)visual וניסויים נוספים שבמהלכם הוכנס במפתיע גירוי ויזואלי בניסויים נמצא אלה, שתינוקות תופסים את השינוי שחל במרחב והתאימו את גופם לשינוי. הם ניסו לשמור על שיווי משקל, עצרו את תנועתם כאשר ניצבו מול תהום, הסיטו את גופם לאחור כאשר אובייקט הגיח במפתיע מולם, וזאת כדי לשמור על יציבותם וביטחונם. ניסויים אחרים שבוצעו בתנאי מעבדה, אספו עדויות ישירות אודות תפיסה מוקדמת של סכמת הגוף. לדוגמה, 9 מלצוף ומור בחנו האם תינוקות בני שישה שבועות מסוגלים לחקות פעולה פשוטה שהוצגה על-ידי נסיין, כמו הוצאת לשון. התינוקות בניסוי זה לא רק יכלו לחקות את הפעולה באופן מיידי, אלא גם לחקות אותה כעבור יממה. לאחר 24 שעות הופיע שוב הנסיין, אך הפעם בפנים קפואות. התינוק היה אמור לחקות את הפנים הקפואות, אך התינוק דווקא ביצע את המחווה )הוצאת לשון( כפי שהנסיין הציג לו אותה יום קודם לכן. לטענת מלצוף ומור חיקוי הפעולה מעיד כי התינוק תופס פעולתו של האחר. והמודעות של העצמית פיליפ ה שהאחר הוא "כמוני" 10 רוש ה, חוקרת מובילה ולכן הוא מסוגל לחקות את בתחום בינקות, בחנה אף היא תפיסה מרומזת של התפתחות הגוף סכמת התודעה בקרב תינוקות. החוקרת הרגילה באופן מלאכותי תינוקות בני 5-3 חודשים לראות שוב ושוב את תנוחת רגליהם הטבעית על גבי מסך. לאחר שהתינוקות התרגלו למצב השגרתי, השתנתה התצוגה על גבי המסכים. במסך אחד הוקרנה תנוחת הרגליים בזמן אמת ועל גבי מסך אחר הוקרנה תנוחת רגליים אחרת המנוגדת לתנוחת הגוף של התינוק. מבטם מרבית התינוקות התמקד לזמן ממושך במסך אשר בו הוצגה תנוחת רגליים המנוגדת לזו הקיימת במציאות. התמקדות בתנוחה הלא סבירה מעידה על יכולתם של תינוקות לזהות את איברי גופם ואת אופן תנוחתם הסביר על-פי מידע ויזואלי. המערכות המאפשרות תפיסה מוקדמת של סכמת הגוף היכולת לזהות שינויים מרחביים ולהגיב אליהם או לזהות את סכמת הגוף באופן מרומז, מקורה ככל הנראה במערכות נוירולוגיות ופיזיולוגיות מולדות. ידוע כי לתינוק יש מערכת חושית משוכללת הכוללת את המערכות הבאות: מערכת וסטיבולרית, הכוללת את האיבר האחראי לשיווי משקל באוזן הפנימית. מערכת חישה, המכ ונה גם המערכת הפרופריוצפטיבית,)proprioceptive( המוסרת מידע על תחושת הגוף באמצעות תאי העצב. מערכת טקטילית, הפועלת כשהגוף יוצר מגע עם גוף או אובייקט מחוצה לו. מערכת חזותית, הקולטת באמצעות העין מידע על חלקי גוף הנראים לעין. מערכת שמיעתית, המגיבה לגירויי שמיעה שונים כדוגמת קולות בכי או מלמול. Gibson & Walk, Ball & Tronick, 1971; Jouen, Lepecq, Gapenne & Bertenthal, Meltzoff & Moore, Rochat,

4 עדנה אור 11 חוקרים משערים כי בנוסף למערכות אלה קיימים מכניזמים נוספים התורמים לתפיסה מוקדמת של סכמת-הגוף. דוגמה למכניזם כזה הוא: "המגע הכפול" double-( )touch המסייע לתינוקות להבחין במקורו של המגע ולדעת אם מקורו של המגע הוא 12 הם-עצמם או גורם חיצוני. שטרן המחוברות בגופן, מסוגלות להבחין בין מגע אצבע השייכת מצא שאפילו תינוקות תאומות-סיאמיות, להן לבין מגע אצבע של התאומה. היכולת לזהות את מקור הגירוי היא אשר הובילה למסקנה כי קיים מנגנון חישה כפול, המזהה את תחושת האצבע על הפנים ואת תחושת הפנים על האצבע. החישה הכפולה מאפשרת לתינוקות להבדיל בין מקורות עצמיים לבין מקורות חיצוניים לתחושת המגע. 13 הנוירולוג שון גליגר המסתמך על מעקב אחר פעילות המוח טוען כי סכמת הגוף מולדת וכמעט כל קליפת המוח מעורבת בפעילות הקשורה ב"עצמי". טענתו של גליגר קיבלה משנה תוקף לאור ממצאים מחקריים אשר חשפו כי יונקים מפותחים )שימפנזים, גורילות, פילים, דולפינים(, הידועים כבעלי נפח גדול של מוח ובכישוריהם החברתיים, מסוגלים, לאחר תהליך למידה, 14 לזהות את עצמם מול המראה. המראה ידועה ככלי מתודולוגי מרכזי לבחינת מודעות עצמית,)self-awareness( כפי שיובהר בהמשך. גאלופ ושותפיו למחקר מצאו כי היונקים הללו, אך בעיקר פילים, שימפנזים וגורילות, שחיו בשבי ובסביבת מחייתם הניחו החוקרים מראה, הצליחו לזהות כתם שנוצר על גופם או על מצחם בעזרת צבע או מדבקה. הפילים לדוגמה ניסו לסלק את הכתם באמצעות החדק והפרימטים 15 החוקרים, עשו זאת באמצעות שפשוף המצח. לטענת היכולת להביט בהשתקפות העצמית במראה, וליצור קשר בין מדבקה שהודבקה על המצח לבין סכמת המסוגל לקשר בין מידע ויזואלי ותחושתי לבין סכמת התפיסתי לפעולה מוטורית. האם תפיסת סכמת הגוף מעידה על מודעות עצמית? הגוף הפרטית, מעידה כי קיים מנגנון מובנה במוח הגוף ולתרגם את המידע חוקרים הניחו בעבר כי תגובת הגוף לשינויים מרחביים, כמו: חוסר יציבות, מקורה בתחושה פנימית אוטומטית ולכן תגובה זו נחשבה חוקרים רבים טענה אחרת לפיה היכולת איכויות של מודעות לחוש 17 גופנית awareness(.)bodily 16 לא מודעת. כיום, מתגבשת בקרב את הגוף, לטענת צורתו ומידותיו, יש בה חוקרים אלו, התחושות הנקלטות על-ידי הגוף תורמות בראש ובראשונה להכרה שהגוף הוא אובייקט בבעלותי Rochat & Hespos, 1997; Stern, 2000 Stern, 1985 Gallagher, 2005; Vogeley & Gallagher, 2013 Gallup, Anderson & Platek, 2013 Gallagher, 2005; Gallup et al., 2013 Sherrington, 1907; Strawson, 1997 Bermùdez, 2013; Tsakiris, 2013; Vogeley & Gallagher,

5 התפתחות המודעות ל גוף ול - "עצמי" בשני ם הראשונות לחיי ם )owneship( ושייך לי )myness( ואמנם, תינוק לא צריך אישור לכך שהוא זה שחש הנאה או כאב. ברמודז מרחיק לכת וטוען שמודעות גופנית היא מודעות עצמית בעקבות העדר פער בן התחושה לפעולה. לטענת ברמודז אין פער בין תחושת הגירוי במקום 18 מסוים לבין הידיעה היכן לגרד. כמו כן אין פער בין התחושה היכן האיברים ממוקמים לבין הושטת יד כדי לאחוז בחפץ הנמצא במרחק מסוים. לטענתו, תנועה המתבצעת בעקבות קליטה של גירויים מתבצעת מתוך מודעות עצמית, מפני שהיחיד מתייחס אל גורם שהוא מחוץ לתחושתו הפנימית. הוויכוח סביב רמת המודעות הקיימת בפעולות שמקורן בתפיסת סכמת הגוף נובע מצורות הביטוי הרבות של התודעה הגופנית, כפי שכבר הוצג בתחילת הסקירה. לדוגמה, אנו מודעים לתנוחת גופנו ואין לנו כלל צורך להיעזר במערכת הראייה כדי לדעת מהי תנוחת הגוף: האם אנו נעים, זיהוי העצמי מול המראה, שאף הוא קשור 19 שוכבים או רגלינו מוצלבות. לעומת זאת, במודעות גופנית, דורש תהליכים רפלקטיביים ולכן נחשב שלב התפתחותי מתקדם יותר. לאור זאת יש לציין כי במידה וקיימת מודעות עצמית בשלב כה מוקדם בהתפתחות, רמתה היא ראשונית למדי. ואמנם, שינוי משמעותי במודעות העצמית מתרחש בעיקר בעזרת אינטראקציה חברתית 20 שהיא גורם קריטי בתהליך המתמשך של גיבוש התפיסה העצמית. כבר בתחילת דרכו התינוק מודע לעובדה שהוא פועל לא רק מתוך תהליך של הפרדה, אלא מתוך תהליך של דו-שיח. כלומר, תינוקות מודעים לא רק להיותם יצורים נפרדים מהסביבה, המוציאים לפועל ייצוגים שאגרו, אלא גם להיותם חלק מסביבה חברתית. דפוס הפעולה של התינוק בהקשר חברתי אינו דומה לשידור מתוך קלטת, אלא האינטראקציה עם האחרים מעודדת שינויים והתארגנות מחודשת תוך שימוש בזיכרון יצירתי כדי ליצור דפוסי פעולה חדשים מותאמים יותר לנסיבות. תהליך זה של שינוי והתאמה יכול להתרחש בעיקר כשתינוקות נמצאים באינטראקציה עם האחרים, 21 ופחות באמצעות פעילות עם חפצים דוממים. מאפשרת שיקוף עצמי והפנמה בנוסף, האינטראקציה עם האחרים רחבה יותר של תפיסה עצמית המכילה מרכיבים מנטליים כמו תחושות, רגשות וכוונות, שבאופן טבעי קיימות ומועברות באמצעות מפגש עם סביבה אנושית. 2. המודעות ל-"עצמי" המודעות לגוף היא הבסיס ממנו מתפתחת תוך זמן קצר יחסית, מודעות עצמית המאפשרת לילד לפעול על הסביבה בצורה מכוונת ומועילה, לשפוט את מעשיו, ובכך Bermùdez, 2013: 168 Cassam, 2013 Fogel, Garvey, Hsu & West-Stroming, 2006; Spilt, van Lier, Leflot, Onghena & Colpin, 2014; Van der Meulen, 2001 Fogel et al.,

6 עדנה אור 2.5 גיל 22 להביא להתפתחותו ולשכלולו של הידע, וכן לשכלולן של יכולות חברתיות. מרבית החוקרים מזהים שני שלבים מרכזיים בהתפתחות התפיסה העצמית. השלב הראשון הוא מרומז, ובו עדיין לא קיימת יכולת ייצוג מפותחת המאפשרת לפעוט להבין קשרים בין תופעות ולשמר אותם בזיכרונו ואף לדווח על כך. שלב זה מיוחס לתקופה מלידה עד לערך. השלב השני, מיוחס לגיל 3 שנים ואילך, בו קיימת תפיסה עצמית מפורשת, בה הילד מודע למרכיבי אישיותו - תכונותיו ורגשותיו, עליהם הוא יכול לדווח באמצעים מפורשים, בדרך כלל סימבוליים )כמו: משחק סימבולי ושפה(. החלק הבא של הסקירה יתמקד בתפיסה העצמית המעורבים בקידומה. שלבי התפתחות התפיסה העצמית 23 נייסר ויתאר את שלבי התפתחותה ובגורמים יצר לראשונה תאוריה התפתחותית המגדירה את שלבי התפתחות התפיסה העצמית. גישתו מתבססת.6 24 על התאוריה של ג'יימס, אשר חילק את התפיסה העצמית לקטגוריות ראשוניות )העצמי החברתי, העצמי החומרני, העצמי הרוחני ועוד(, אך לא יצר תאוריה התפתחותית עקבית וברורה. על בסיס חלוקתו של ג'יימס, יצר נייסר תאוריה שבמרכזה עומדים חמישה שלבים בהתפתחות התפיסה העצמית. שני השלבים הראשוניים )העצמי האקולוגי והעצמי הבין-אישי( הם שלבים אקולוגיים, המתבססים על התרחשות בסביבה הפיזית והחברתית של התינוק. שלושת השלבים הנוספים מבוססים על זיכרון וייצוג, והם קיימים מהשנה השנייה לחיים, תקופה שבה יש לפעוט ייצוג של אישיותו. להלן שלבי התפתחות המודעות העצמית על-פי נייסר: ה"עצמי האקולוגי" self( :)ecological בשלב זה התינוק תופס את עצמו כחלק.2 מהסביבה, אך כעצמאי בה ומופרד ממנה, הודות למערכת תפיסתית מפותחת, היוצרת הפרדה בין מידע הקשור למרחב הסביבתי לבין מידע השייך למערך הגופני. ה"עצמי הבין-אישי" self( :)interpersonal בשלב זה התינוק נמצא באינטראקציה.3 חברתית עם אדם אחר. האינטראקציה מתאפיינת בסממנים אנושיים, המביעים תקשורת ורגשות קול, קשר גוף וקשר עין. שלב זה מתפתח מוקדם, יש הטוענים 25 שכבר בגיל שמונה שבועות תינוקות מודעים להיותם סוכנים סוציאליים. ה"עצמי הקונספטואלי" self( :)conceptual.4 בשלב זה קיים אצל התינוק ייצוג מנטלי של מרכיבי אופיו. ייצוג זה משתנה מתרבות לתרבות ומאדם לאדם. הוא מבוסס על מידע מילולי, ותחילתו בשנה השנייה לחיים. ה"עצמי המורחב" self( :)extended שלב זה הוא הרחבה של התפיסה העצמית כפי שהתגבשה לקראת גיל שנתיים. בשלב זה הילד מכיר את סיפור חייו האישי וזוכר את התפתחותם והתרחשותם של הדברים. הילד מודע למקרים שונים שהתרחשו Butterworth, 2000; Gibson, 1995; Neisser, 1995; Rochat, 2013; Stern, 1999 Neisser, 1995 James, 1890 Reed,

7 התפתחות המודעות ל גוף ול - "עצמי" בשני ם הראשונות לחיי ם.5 בחייו, וקיימת אצלו הבנה ברורה לגבי המשכיות האדם לאורך זמן. שלב זה בהתפתחות העצמי מגיע לבשלות לקראת גיל ארבע שנים. ה"עצמי הפרטי" :)private self( בשלב זה הילד מודע לקיומה ולחשיבותה של מודעות אישית ופרטית. בשלב זה חשוב לילד שאיש לא יפלוש למחשבותיו ולחלומותיו. על-פי נייסר, התפתחותה המלאה של התפיסה העצמית מתרחשת רק עם השלמתם של חמשת השלבים הללו. 26 בדומה לחוקרים אחרים, נייסר בחלוקתו זו מציין שבתקופה שבין גיל ל חודשים מתחולל שינוי דרמטי ברמת המודעות ל"עצמי". תקופה זו סומנה כיוצאת דופן, מפני שפעוטות מצליחים לעבור בגיל זה את אחד הניסויים הידועים בפסיכולוגיה התפתחותית, 27 והוא זיהוי העצמי מול המראה. הילד של יכולתו לזהות את עצמו במראה, מיוחסת בספרות המחקר לשלב התפתחותי גבוה יותר, מפני שבשלב זה הוא מסוגל להפנות את הקשב אל עצמו. היכולת תשומת ליבו היא עדות ברורה לקיומה של מודעות של האורגניזם להיות האובייקט של 28 עצמית. במסגרת ניסוי המראה החוקרים מדביקים מדבקה על פניהם של פעוטות כשהם עומדים מול מראה, הפעוטות מתבקשים לעשות זאת בעצמם 29 בהתאם להוראות הנסיין. או נמצא שרק לקראת גיל 60 חודשים, פעוטות מזהים את המדבקה על פניהם, לעומת בני שנה שאינם מזהים אותה. ממצאים אלה חיזקו את הטענה שתינוקות הם חסרי מודעות לעצמי עד גיל 60 חודשים. השימוש בזיהוי עצמי מול המראה ככלי לזיהוי מודעות עצמית זכה לביקורות במהלך השנים. 30 רושה טענה שכישלונם של פעוטות בזיהוי המדבקה על פניהם נובעת מכך שבגיל שנה הפנים אינם מרכיב חשוב בשלב האקולוגי של תפיסת 31 העצמי, ולכן ההתעניינות בפנים מעטה. לטענת רושה קיימים מרכיבים התנהגותיים אחרים, כגון התנהגות חקר )אקספלורציה(, זיהוי והתמצאות בשאר חלקי הגוף, הנאה מקשר רגשי וביצוע פעולות מכוונות, המעידים על קיומה של מודעות עצמית זמן רב לפני 32 היכולת לזהות את הפנים במראה. רושה מזהה אף בעיה רגשית כאשר מעמידים פעוטות מול מראה. לטענתה, קיימת תחושת מבוכה אצל פעוטות בזמן הניסוי, הנובעת מעצם עמידתם של הפעוטות במצב שבו שני דברים הם אחד: העמידה מול העצמי והעמידה מול ישות אחרת, הנבדלת מה"עצמי". מצד אחד, המראה משקפת את העצמי האקולוגי, כפי שהפעוט מכיר אותו במהלך פעילות חזותית-חישתית )ויזואלית- סנסורית( ממושכת, אך מן הצד האחר, המראה משקפת גם מישהו אחר, ישות חיצונית אנושית, שהיא לא ה"עצמי". נראה שהמבוכה גדולה יותר אצל ילדים שזו להם הפעם Butterworth, 2000; Rochat, 2013 Lewis & Brooks-Gunn, 1979; Nielsen & Dissanayake, 2004 Gallup et al., 2013 Nielsen & Dissanayake, 2004 Rochat, 2001 Rochat, 1998, 2003, 2013 Rochat,

8 עדנה אור הראשונה שהם משתקפים השתקפות מלאה מול מראה גדולה. את מידת המבוכה המתקבלת מהשתקפות זו של ה"עצמי", סומכת רושה על תיאור תגובתם של אנשי שבט 33 הביאמי )Biami( להשתקפותם במראה כפי שתוארו בספרו של הוקינגס שחקר את השבט. שבט הביאמי חי בסביבה נידחת שאין בה אפילו נהר היתקלותם של בני השבט במראה בפעם הראשונה תוארה על-ידי רושה: שמימיו They were paralyzed. After their first startled response, they stood covering their mouths and ducking their heads. They stood transfixed, staring at their images, only their stomach muscles betraying great tension. Like Narcissus, they were left numb, totally fascinated by their own reflection: indeed, the myth of Narcissus may refer to this phenomenon. 34 צלולים. הוויכוח סביב המהימנות של השימוש במראה, והכרה בעובדה כי מודעות עצמית קיימת כבר בשנה הראשונה לחיים ומתבטאת בצורות התנהגות מגוונות, יצרו שינוי בגישה שהוביל נייסר לגבי שלבי התפתחותה של התפיסה העצמית, שינוי שהובילו באטרוורת ורושה. באטרוורת טוען בניגוד לנייסר, שבכל שלבי ההתפתחות של התפיסה העצמית קיימת מודעות ומעורבים גורמים של תפיסה וייצוג ולכן הוא לא מבחין בשלבים התפתחותיים בדומה לנייסר, אלא רק ברמות המודעות המתפתחות עם העלייה בגיל. לטענת באטרוורת תפיסת העצמי מתפתחת ממודעות עצמית שהיא תוצר של תפיסת החושים, למודעות עצמית מפורשת ורפלקטיבית שהיא תוצר של ייצוג, זיכרון ומחשבה. בהתפתחות 37 רושה תומכת בטענה של באטרוורת באופן חלקי ומניחה כי בכל שלב התפיסה העצמית קיימת מודעות, אך היא מזהה שלושה רבדים התפתחותיים, אותם היא מדמה ל"שכבות הבצל", כאשר כל רובד נבנה על הקודם לו ומוסיף נדבך בהתפתחות התפיסה העצמית. להלן שלבי ההתפתחות של רובדי התודעה העצמית, על-פי רושה:.6.2 הרובד הראשון מכונה ה"עצמי המינימלי" self( )minimal והוא מאפיין את התינוק עם לידתו ומספר שבועות לאחר מכן. התינוק בשלב זה מבחין בין גופו לאחרים והדבר משתקף בפעולות חקר, יכולת לבצע פעולה תוך אוריינטציה למטרה, ופעולות חברתיות הדדיות. הרובד השני מכונה ה"עצמי כחפץ" )החפצה/אובייקטיפיקציה של העצמי.)objectified self שלב זה מאפיין את התקופה שבין גיל חודשים. במסגרת תקופה זו מתרחשת התקדמות נרחבת יחסית בתפיסה העצמית. הילד תופס את Hockings, 2003 Rochat, 1995: 68 Butterworth, 2000; Rochat, 2013 Neisser, 1995 Rochat,

9 התפתחות המודעות ל גוף ול - "עצמי" בשני ם הראשונות לחיי ם עצמו כאובייקט והוא מסוגל להתייחס לעצמו בעזרת תהליכים של זיהוי ושיקוף. הדבר מתבטא בהתנהגויות הבאות: יכולת לחקות את האחר; ליצור קשב משותף; יכולת לזהות חיקוי של האחר את ה"עצמי"; השתתפות באינטראקציה משולשת הכוללת משחק עם אמא וחפץ; יכולת לעקוב אחר תנועותיו של האחר ולצפות אותה. בגיל חודשיים תינוקות מודעים לצרכיהם הרגשיים. הם מביעים דאגה או קושי כאשר נתקלים בתגובה לא צפויה מאדם הנמצא באינטראקציה עמם. מביעים מצוקה כאשר אדם ששיחק איתם, אימץ 38 באופן פתאומי הבעה של פנים קפואות, מביעים עצב או הפתעה כאשר במהלך אינטראקציה לא מתמלאת ציפייתם החברתית )למסור להם חזרה את הכדור; להחזיר להם את המוצץ(. שינוי מרחיק לכת מתרחש בגיל תשעה חודשים. בגיל זה התינוק מתחיל להבין את כוונתם של האחרים, מסוגל כמו כן, עד גיל הדיאדה. מגיל 39 לעקוב אחר פעולתם ולהבין את הכוונה העומדת ברקע הפעולה. תשעה תשעה חודשים, תינוקות התייחסו לדברים ממשיים שבתוך חודשים תינוקות מתחילים להתייחס לדברים שמעבר לתפיסה הוויזואלית המיידית. בסביבות גיל חודשים הם משתמשים בכלים טרום-לשוניים כמו הצבעה לעבר חפץ שנמצא מחוץ לדיאדה כדי ליצור עניין משותף עם האחרים. דוגמה לכך היא הצבעה לעבר חפץ השייך לדוגמה לאח או אחות שלהם על מנת שהאם 40 תפנה את הקשב שלה לחפץ. המודעות העצמית נשארת מרומזת עד השלב שבו כלים סימבוליים - שפה ומשחק סימבולי - הופכים להיות מרכזיים בחיי הילדים )גיל שלוש שנים בקרוב(. לפני גיל שלוש אין עדות ברורה לכך שפעוטות מבינים שסימנים הקיימים במציאות החיצונית )טביעת הרגל או האצבע( שייכים 41 לעצמם ולעצמם בלבד. אמנם, כבר מגיל חצי שנה קיימים מחקרים שהוכיחו כי הם מבחינים בין תמונות וסרטי וידאו השייכים להם אך ייתכן שמדובר בזיהוי ברמה ויזואלית והבחנה ראשונית בין גירוי מוכר וגירוי חדש, 42 ואין כל סימן כי הם מזהים לחלוטין שהדמות הנראית בסרטון היא הם עצמם. הרובד השלישי מכונה "העצמי כפרסונה" self(.)personified רובד זה מתפתח מגיל שלוש שנים ובמשך כל החיים. רובד זה הוא שלב מתקדם יותר, ובמהלכו ה"עצמי" הופך להיות אובייקט של המחשבה. בעיקר הדבר בולט באינטרקציה עם האחרים. הפעוט בשלב זה עובר להתייחס לעצמו ומבין כי הוא יישות עצמית הניתנת להערכה ושיפוט על-ידי האחרים, וזאת בהתאם להתנהגות על-פי נורמות ומוסכמות התנהגותיות מקובלות. שלב זה קשור באופן הדוק להתפתחות ההבנה המוסרית וההכרה של הילדים בעובדה שהסביבה החברתית מצפה מהם שיכירו.3 Tronick, Als, Adamson, Wise & Brazelton, 1979 Baldwin, Baird, Saylor & Clark, 2001 Tomasello, Carpenter, Call, Behne & Moll, 2005 Rochat, 2013 Rochat & Striano,

10 אי' עדנה אור 43 ויהיו רגישים לערכים מוסריים כמו כן יפעלו על פי נורמות חברתיות. השינוי בתפיסה העצמית בא לידי ביטוי בשפה. הילד משתמש במילים כמו: "אני", "שלי", ומתייחס אל עצמו כ- "ME" לעומת "I". השימוש במילה "I" מאפיין את התקופה האקולוגית והמילה מיוחסת לגוף הפיזי. המילה "ME" מתייחסת אל העצמי כיישות מודעת, מזוהה, מוכרת, אשר ניתן להתייחס אליה, לדבר עליה, ולשחזרה. התפיסה העצמית בילדות המוקדמת: מאפייניה והגורמים המעורבים בגיבושה רכישת השפה לקראת גיל שלוש מאפשרת לילד לדווח על חוויותיו דמותו )'אני יכול לרוץ מהר'; אומרת מא ורגשותיו ועל מאפייני שאני ילד הכי טוב'(. הדיווח של הילד מאפשר לסביבה להגיב לדיווח, להבין ולעבד אותו ובכך להאיץ את תהליך ההבנה העצמית. דו-שיח משותף אודות אפיזודות חיים הוא פרמטר אחד המעודד את התפיסה העצמית. טיפול הורי מסור והבשלה של כישורים רגשיים, חברתיים וקוגניטיביים הם פרמטרים נוספים המעורבים בתהליך זה. בסעיפים הבאים אתאר את מאפייניו של הפורטרט האישי בילדות המוקדמת ואת גיבוש התפיסה העצמית. מאפייני התפיסה העצמית בילדות המוקדמת המעבר לשימוש ראשונית לתכנים פנימיים חוקרת מובילה בתחום הרב-ממדיות באמצעים סימבוליים כמו משחק של הילד התפיסה החושפים את סימבולי הקיימת במסע המורכב של תפיסתו העצמית. וההערכה העצמית בילדות, ושפה מאפשרים הצצה סוזן 44 הרטר, מציינת כי התפיסה העצמית בתקופה שבין גיל 4-2 שנים נוטה באופן בולט להיות חיובית, ובמידה רבה אפילו לא ראליסטית. לטענת הרטר, נטייתם של ילדים בגיל זה להעריך יתר על המידה את יכולותיהם )'אני יכול לזרוק את הכדור עד השמיים' מ( ה"עצמי" האמיתי לבין ה"עצמי" האידיאלי. צביעה על קושי להבחין בין לטענתה, הקושי ביצירת פרופיל עצמי מאוזן נובעות ממגבלות קוגניטיביות, כגון: קושי להבחין בין השאיפות הפנימיות לבין המסוגלות הממשית; קושי להשוות בין הישגים אישיים לבין הישגים של אחרים; קושי לאגד תפיסותיהם של גורמים חברתיים משמעותיים ולשייך אותם לתפיסה העצמית; קושי לחוות דואליות ערכית )טוב ורע( או רגשית )שמח ועצוב(; לדוגמה, ילדים רבים יכחישו שיש להם רגשות שליליים )'אני אף פעם לא פוחד'(. בנוסף לגורמים אלה, מבוגרים נוטים לסייע ולתמוך בילדים ומונעים מהם בכך את תחושת הכישלון הטוטלי. הרטר מציינת כי רק לקראת גיל חמש והלאה, מציאותיים יותר. גיבוש ייצוגים ממשיים אודות העצמי היא מתחילים להתגבש ייצוגים עצמיים שיפור של תוצאה בכישורים קוגניטיביים המאפשר לבצע פעולות חשיבה מורכבות כמו הבחנות מדויקות, חלוקה לקטגוריות, ועוד. יחד עם זאת, ההטייה החיובית של התפיסה העצמית היא תהליך התפתחותי טבעי, התורם להתפתחות האישית. נמצא כי תפיסה עצמית חיובית אור, 2864 Harter,

11 התפתחות המודעות ל גוף ול - "עצמי" בשני ם הראשונות לחיי ם מטשטשת את תחושת חוסר הישע ויוצרת מעטפת רגשית המעניקה ביטחון ומניעה את 45 הילד להעז ולהתמודד עם אתגרים. למרות שילדים בטווח הגילאים 4-2 שנים מתקשים להעריך באופן אובייקטיבי את כישוריהם האישיים, יש מסוגלים לדווח באופן מפורש להם הערכה עצמית esteem(.)self אמנם הם על הערכתם העצמית, אך היא ניכרת אינם בהתנהגותם. 46 הרטר מציינת כי מניתוח דוחות של גננות עולה כי קיימים מאפיינים התנהגותיים המופיעים במהלך תפקוד היומיומי ובעת לחץ, השונים אצל ילדים בעלי הערכה עצמית גבוהה לבין ילדים בעלי הערכה נמוכה. ילדים בעלי הערכה עצמית גבוהה נטו בפעילותם השגרתית להפגין ביטחון, סקרנות, עצמאות ויוזמה. הדבר בא לידי ביטוי בעמידה בטוחה מול אתגר, בהשתוקקות לנסות דברים חדשים, ובהתגאות בתוצריהם. ילדים בעלי הערכה עצמית גבוהה נטו בזמן לחץ או שינוי להיות רגועים, היו סובלניים במצבי תסכול והתנהלו היטב במצב של התגרות וביקורת. ילדים בעלי הערכה עצמית נמוכה הפגינו חוסר ביטחון, נטו להביט מהצד, לא השתתפו בפעולות חקר ולא היו גאים בתוצריהם. במצב תסכול, ילדים אלה נטו לוותר במהירות והגיבו בצורה לא הולמת לתקלות ותאונות. טמפרמנט. כי ייתכן טמפרמנט הבדלים אלה ידוע כגורם בתפיסה העצמית נובעים מגורמים פנימיים כמו המשפיע על ההתפתחות הרגשית ויוצר הבדלים 47 אינדיבידואליים משמעותיים בכישורי הילדים ובהתנהגותם. נמצא כי הטמפרמנט אף קובע במידה רבה את תגובתו הרגשית של הילד טמפרמנט ואת יכולתו משליך גם על העוצמה והתדירות של ביטוי רגשות בסיסיים, 48 לשלוט ברגשותיו. בעיקר של רגשות פחד וכעס הממלאים תפקיד מרכזי בחייהם של ילדים. טמפרמנט קובע במידה 49 רבה גם את עוצמת הפחד של הילדים בחשיפה לגירוי חדש ולא מוכר. תפקיד ההורים בגיבוש התפיסה העצמית כאמור, גורמים קוגניטיביים ורגשיים קשורים להתפתחות התפיסה העצמית. יחד עם זאת, לגורמים חברתיים, ובעיקר להורים, יש תפקיד משמעותי בגיבוש התפיסה 50 העצמית בילדות. ניצנים ראשונים של תחושת ערך עצמי נבנים על-ידי ההורים כבר מלידה כאשר הורים נענים לסימנים תקשורתיים-רגשיים ראשוניים של תינוקם ובכך 51 מעבירים לו תחושה כי צרכיו נחשבים. התייחסות ההורים לתנועות הגוף של התינוק ותרגום תנועות אלו במונחים של צרכים מנטליים )רצונות, שאיפות, כוונות(, היא דרך נוספת להיענות לצרכיו של התינוק ולתרום לתחושתו העצמית כי הוא ראוי לטיפול Bjorklund, 2009; Harter, 2012 Harter, 2012 Chess & Thomas, 1983 Goldsmith & Campos, 1990 Rothbart & Rueda, 2005 Rochat, 2013 סטרן, ; Munholland, Bowlby, 1973; Bretherton &

12 עדנה אור 52 ולהתייחסות. דוגמה למקרה של פרשנות מנטלית היא כאשר האם מפסיקה את רשרוש הרעשן כשהתינוק מסיט את המבט הצידה ומכניס אצבע לפה. ההנחה של האם היא שהתינוק הפסיק להתעניין בגירוי ולכן הסיט את המבט. בתקופת הילדות גישה הורית תומכת נמצאה קשורה באופן הדוק לתפיסה 53 עצמית חיובית. ההורים מחזיקים שלושה משאבים חשובים להתפתחותו הנפשית של הילד: רגשות, התנהגות וקוגניציה. הפגנת רגשות חיוביים )חיוך, צחוק, דברי שבח, טון חיובי, הפגנת חיבה(, ארגון סביבה עשירה בגירויים, היענות לצרכים של הילד בזמן אמת, הקשבה לצרכיו ועצות לגבי דרכי התנהגות, נקיטת אסטרטגיות לגירוי החשיבה, כמו שאילת שאלות; הרחבת הידע מעבר לקונקרטי; יצירת קשרים בין תופעות וכו', הם משאבים מנטליים להם זקוק הילד במיוחד כאשר הוא ניצב מול אתגר. יכולתם של ההורים לספק את שלושת המשאבים הללו מעידה על רגישותם ועל יכולתם לווסת את ההורות שלהם ולהתאימה באופן הטוב ביותר לצורכי הילד. הורים אחראים גם להקנות לילד באמצעות תהליך החברות )socialization( ערכים, התנהגויות, מניעים, המקובלות אמות מידה מנטליות כמו אמונות, 54 במסגרת התרבותית בה חי הילד. רכישה של נורמות חברתיות קובעת במידה רבה את תגובת החברה לילד המשליכה גם על תפיסתו והערכתו העצמיים. תפיסה עצמית מתגבשת הודות למשאבים שהורים מפנים לבניית המסד הנפשי. יחד עם זאת, תחושות וחוויות ואפיזודות חיים נובעות ממקור חיצוני שאינו בהכרח קשור בהורים. למרות שלכאורה להורים אין שליטה על תכנים אלה, הורים מסוגלים באמצעות דו שיח אודות תכנים אלה לבנות זיכרון אוטוביוגרפי כאשר הם מתעכבים על חויות אישיות הנשמר ולהבנה להקנייה של ומניעים, האם של הילד ומעבדים אותן לנרטיב משמעותי וקוהרנטי 55 לאורך זמן. שימור אפיזודות חיים לאורך זמן תורמת לתחושת ההמשכיות 56 עצמית. התפקיד המשמעותי של ההורים במהלך השיח הנרטיבי נוגע בעיקר יסודות באירוע המשמשים להרכבת היו הסיפור האישי, כמו זמן ומקום, אלמנטים של הפתעה, האם התוצאה הייתה הצלחה מטרה או כישלון, מסקנות והשלכות ערכיות. מרכיבים אלו כאמור משמרים את אפיזודות החיים לאורך זמן וסוללים לילד את הדרך לעיבוד אפיזודות חיים של 57 עתידיות. הרטר מדווחת כי איכות העיבוד של האפיזודות העתידיות של הילד תלויה במידה רבה באיכות הנרטיב ההורים. קיימים הורים המרחיבים את הנרטיב הורים אחרים מקצרים בפרטים והוא עשיר בפרטים תיאוריים. ומתמקדים בעיקר בנתונים מעשיים ושימושיים היוצרים נרטיב קצר ודליל בנתונים. הורים שפירטו והרחיבו את הנרטיב סייעו לילדים Shai & Belsky, 2011 Mikulincer, Shaver, Borgida & Bargh, 2015; Pollak, 2012 Pomerantz & Thompson, 2008 Nelson & Fivush, 2004 Harter, 2012 Nelson,

13 התפתחות המודעות ל גוף ול - "עצמי" בשני ם הראשונות לחיי ם לדווח בעצמם על התנסויות מהעבר בצורה עשירה יותר. למרות ההבדלים בעושר הנרטיבי, בניית הנרטיב עצמו הוא החלק המשמעותי במסע המורכב של גיבוש הזהות העצמית. 3. סיכום ומסקנות סקירה זו התמקדה בתהליך המורכב של גיבוש התפיסה העצמית. התפיסה העצמית מתחילה במודעות לגוף, למבנהו ויכולותיו. סכמת גוף מולדת ומנגנוני חישה משוכללים, מובילים לקליטה של מידע תנועתי היוצר אצל התינוק הבחנה הולכת וגוברת בינו לבין האחרים. בשלב מתקדם יותר, ועם התפתחותם של כישורים מוטוריים, קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים, חלה האצה בתפיסה העצמית, מתפיסה בסיסית ומינימלית לתפיסה עצמית משוכללת בה הילד תחושות, רגשות וכוונות. מתייחס אל מרכיבים פנימיים מנטליים באישיותו, כמו זהותו הייחודית של הילד מתחילה להתגבש תוך זמן קצר יחסית בתוך שלוש שנים מרגע הלידה. בתהליך מהיר ומאתגר זה, להורים נועד תפקיד מרכזי. כבר בתחילת בשלב בו ההתפתחות, התינוק בעיקר מודע לגופו, הורים יכולים לבנות את תחושת הערך העצמי. הגוף מאפשר לתינוק לקלוט ולעבד מידע המתקבל מהסביבה החיצונית - הפיזית והחברתית. הורים יכולים לתרום לתחושת התינוק שהוא ראוי לטיפול מיטבי באמצעות נקיטת הפעולות הבאות: היענות למסרים תקשורתיים ורגשיים; התייחסות מנטלית לתנועות קינסטטיות; שימוש במגע גופני, כמו ליטוף, חיבוק ודגדוג המותאמים בזמן ובעוצמה ובכמות לצרכיו של התינוק. בתקופת הילדות, ועם התפתחות יכולתו של הילד להביע את עצמו בשיח ובמשחק, משקלם של ההורים בתהליך ההתפתחות של התפיסה העצמית מתרחב. בשלב זה נוכחותם הפיזית בחיי הילד להקנות משמעות לאפיזודות חיים ולהפוך אותן לבעלות ערך לתפיסה העצמית. מחקרי המשך חשובה על מנת שיבחנו את תרומתו של המשחק הסימבולי לגיבוש התפיסה העצמית ישפכו אור על דרכי הבעה טרום מילוליות של התפיסה והערך העצמי. חקירה דינמית של התפיסה העצמית ובחינת האפקט של מספר גורמים רלוונטיים, כמו רקע תרבותי, אוצר מילים וכו' על תהליך זה. לדוגמה: גיבוש לאחרונה מצאו התפיסה העצמית, יתרמו להבנה מעמיקה של 58 חוקרים כי המעבר לתנועה עצמאית )זחילה, הליכה( יוצר שינוי איכותי וכמותי בדיבור ובאינטראקציה החברתית. ניתן לבחון לאור ממצאים אלה את השאלה: כיצד שינוי בכושר הניידות של הפעוט, המאפשר נגישות גבוהה יותר להורים ושיפור כישורים לשוניים, מקדם את התפיסה העצמית של הילד. בחינה דינמית של התפיסה העצמית יכולה לשפוך אור נוסף על מורכבתו של מסע זה הקושר בין גוף לנפש. Adolph & Tamis LeMonda,

14 עדנה אור רשימת מקורות אור, ע' )2864(. מוסר ואחריות בגיל הרך: השורשים והמאפיינים של התנהגות פרו-חברתית בגיל הרך. דברים, , סטרן, ד"נ )2885(. עולמם הבין-אישי של תינוקות. תל-אביב: פסיכה. Adolph, K.E., & Tamis LeMonda, C.S. (2014). The costs and benefits of development: The transition from crawling to walking. Child Development Perspectives, 8(4), Baldwin, D.A., Baird, J.A., Saylor, M.M., & Clark, M.A. (2001). Infants parse dynamic action. Child Development, 72(3), Ball, W., & Tronick, E. (1971). Infant responses to impending collision: Optical and real. Science, 171(3973), Baumeister, R.F., & Finkel, E.J. (2010). The self. Advanced social psychology: The state of science (pp ). Oxford: Oxford University Press. Bermùdez, J.L. (2013). Bodily awareness and self-consciousness. In: S. Gallagher (Ed.), The self (pp ). NY: Oxford University Press. Bertenthal, B.I., & Bai, D.L. (1989). Infants' sensitivity to optical flow for controlling posture. Developmental Psychology, 25(6), 936. Bjorklund, D.F. (2009). Why youth is not wasted on the young: Immaturity in human development. NY: John Wiley & Sons. Bowlby, J. (1973). Attachment and loss: Separation - Anxiety and anger (Vol. 2): New York: Basic Books. Bretherton, I., & Munholland, K.A. (2008). Internal working models in attachment relationships: Elaborating a central construct in attachment theory. In: J. Cassidy & P.R. Shaver (Eds.), Handbook of attachment: Theory, research, and clinical applications (2 nd ed., pp ). New York: Guilford Press. Butterworth, G. (1992). Origins of self-perception in infancy. Psychological Inquiry, 3(2), Butterworth, G. (2000). An ecological perspective on the self and its development. In: D. Zahavi (Ed.), Exploring the self. Philosophical and psychopathological perspectives on self-experience (pp ). Philadelphia: John Benjamines. Cassam, C. (2013). The embodied self. In: S. Gallagher (Ed.), The Oxford handbook of the self (pp ). NY: Oxford University Press. Chess, S., & Thomas, A. (1983). Infant bonding: Mystique and reality. Annual Progress in Child Psychiatry & Child Development, Crocker, J., Canevello, A., & Liu, M. (2012). Five consequences of self-image and compassionate ggoals. Advances in experimental social psychology, 45,

15 התפתחות המודעות ל גוף ול - "עצמי" בשני ם הראשונות לחיי ם Fogel, A., Garvey, A., Hsu, H.C., & West-Stroming, D. (2006). Change processes in relationships: A relational-historical research approach. New York: Cambridge University Press. Gallagher, S. (2005). How the body shapes the mind. Cambridge Univrsity Press. Gallup, G.G., Anderson, J.R., & Platek, S.M. (2013). Self-recognition. In: S. Gallagher (Ed.), The Oxford handbook of the self (pp ). Oxford: Oxford University Press. Gibson, E.J. (1995). Are we automata? Advances in Psychology, 112, Gibson, E.J., & Walk, R.D. (1960). The "visual cliff". WH Freeman Company. Goldsmith, H.H., & Campos, J.J. (1990). The structure of temperamental fear and pleasure in infants: A psychometric perspective. Child Development, 61(6), doi: / Harter, S. (2012). The construction of the self: Developmental and sociocultural foundation. NY: Guilford Press. Hockings, P. (2003). Principles of visual anthropology. Walter de Gruyter. James, W. (1890). The principles of psychology (Vol. 1). New York: Holt. Jouen, F., & Gapenne, O. (1995). Systems in the neonate. The self in infancy: Theory and research, 112, 277. Jouen, F., Lepecq, J.C., Gapenne, O., & Bertenthal, B.I. (2000). Optic flow sensitivity in neonates. Infant Behavior and Development, 23(3), Lewis, M., & Brooks-Gunn, J. (1979). Social cognition and the acquisition of self. NY: Plenum Press. Mahler, M.S. (1968). On human symbiosis and the vicissitudes of individuation. New York: International Universities press. Meltzoff, A.N., & Moore, K. (1994). Imitation, memory and the representation of persons. Infant Behavior and Development, 17(1), Mikulincer, M., Shaver, P.R., Borgida, E., & Bargh, J.A. (2015). APA handbook of personality and social psychology, Volume 1: Attitudes and social cognition. Washington, DC, US: American Psychological Association. Neisser, U. (1995). Criteria for an ecological self. In: P. Rochat (Ed.), The self in infancy: Theory and research (pp 17-34). Holland: Elsevier. Nelson, K. (2003). Narrative and self, myth and memory: Emergence of the cultural self. In: R. Fivush & C.A. Haden (Eds.), Autobiographical memory and the construction of a narrative self (pp. 3-28). Mahwah, NJ: Erlbaum.. Nelson, K., & Fivush, R. (2004). The emergence of autobiographical memory: A social cultural developmental theory. Psychological review, 111(2),

16 עדנה אור Nielsen, M., & Dissanayake, C. (2004). Pretend play, mirror self-recognition and imitation: A longitudinal investigation through the second year. Infant Behavior and Development, 27(3), Piaget, J. (1962). Play, dreams and imitation in childhood. NY: W.W Norton. Pollak, S.D. (2012). The role of parenting in the emergence of human emotion: New approaches to the old nature-nurture debate. Parenting: Science and Practice, 12(2-3), Pomerantz, E.M., & Thompson, R.A. (2008). Parents' role in children's personality development: The psychological resource principle. In: O.P. John, R.W. Robins & L.A. Pervin (Eds.), Handbook of personality: Theory and research (pp ). New York, NY, US: Guilford Press. Reed, E.S. (1996). Encountering the world: Toward an ecological psychology. Oxford University Press. Rochat, P. (1995). Early objectification of the self. Advances in Psychology, 112, Rochat, P. (1998). Self-perception and action in infancy. Experimental Brain Research, 123(1-2), Rochat, P. (2003). Five levels of self-awareness as they unfold early in life. Conscious Cogn, 12(4), Rochat, P. (2013). Self-conceptualizing in development. The Oxford handbook of developmental psychology, Vol. 2: Self and Other, 2, 378. Rochat, P., & Hespos, S.J. (1997). Differential rooting response by neonates: Evidence for an early sense of self. Early Development and Parenting, 6(34), Rochat, P., & Striano, T. (2002). Who s in the mirror? Self other discrimination in specular images by four and nine month old infants. Child Development, 73(1), Rothbart, M.K., & Rueda, M.R. (2005). The development of effortful control. In: U. Mayr, E. Awh & S.W. Keele (Eds.), Developing individuality in the human brain: A tribute to Michael I. Posner (pp ). Washington, DC, US: American Psychological Association. Shai, D., & Belsky, J. (2011). When words just won t do: Introducing parental embodied mentalizing. Child Development Perspectives, 5(3), Sherrington, C. (1907). On the proprioceptive system, especially in its reflex aspect. Brain(29), Spilt, J.L., van Lier, P.A.C., Leflot, G., Onghena, P., & Colpin, H. (2014). Children's social self concept and internalizing problems: The influence of peers and teachers. Child Development, 85(3),

17 התפתחות המודעות ל גוף ול - "עצמי" בשני ם הראשונות לחיי ם Stern, D.N. (1985). The interpersonal world of the human infant. New York: Basic Books. Stern, D.N. (1999). Vitality contours: The temporal contour of feelings as a basic unit for constructing the infant s social experience. In: P. Rochat (Ed.), Early social cognition: Understanding others in the first months of life (pp ). London: Lawrence Erlbaum. Stern, D.N. (2000). Interpersonal world of the infant: A view from psychoanalysis and development psychology. Basic books. Strawson, G. (1997). The self. Journal of consciousness studies, 4(5-6), Tomasello, M., Carpenter, M., Call, J., Behne, T., & Moll, H. (2005). Understanding and sharing intentions: The origins of cultural cognition. Behavioral and brain sciences, 28(05), Tronick, E., Als, H., Adamson, L., Wise, S., & Brazelton, T.B. (1979). The infant's response to entrapment between contradictory messages in face-to-face interaction. Journal of the American Academy of Child psychiatry, 17(1), Tsakiris, M. (2013). The sense of body ownership. In: S. Gallagher (Ed.), The Oxford handbook of the self (pp ). Oxford University Press. Van der Meulen, M. (2001). Developments in self-concept theory and research: Affect, context, and variability. In: H.A. Kunnen (Ed.), Identity and emotion: Development through self-organization (pp ). New York, NY, US: Cambridge University Press. Vogeley, K., & Gallagher, S. (2013). Self in the Brain. In: S. Gallagher (Ed.), The Oxford handbook of the self (pp ). Oxford University Press. 646

18